יום שלישי, 17 ביולי 2012

ראיון עם בעלי.

לכבוד עלייתו המחודשת של האתר ושל עמוד הפייסבוק של המרפאה של בעלי, (יש המון "של" אבל אין לי מושג איך לכתוב את זה אחרת..), החלטתי לכתוב פוסט ראיון חגיגי איתו.
תהנו.

אני: הי.
הוא: הי.
אני: אז אני מראיינת אותך עכשיו לבלוג שלי.
הוא: למה?
אני: מה איכפת לך?
הוא: לא איכפת לי.
אני: יופי, אז נתחיל. איך להציג אותך? דוקטור? ד"ר קהל?
הוא: תכתבי - שי.
אני: אוקיי, ד"ר קהל, מה שלומך היום?
הוא: זה יהיה ארוך?
אני: אין לדעת בשלב זה.
הוא נאנח.
אני: שאלה ראשונה: האם אתה שמח שהתחתנת איתי?
הוא: כן.
אני: למרות שאני לא אוהבת לקפל כביסה?
הוא: כן.
אני: ולמרות שאני לא אוהבת להוציא מהמדיח?
הוא: כן.
אני: יופי. יש משהו מיוחד שאתה רוצה לספר לקוראים שלנו?
הוא: מי הקוראים שלנו?
אני: אמא שלי, אמא שלך, אחותי, אחותך...
הוא בוהה בי.
אני: כן. ובכן, איזה טיפ יש לך למשפחה שרוצה לקחת גור כלבים?
הוא: לבחור סוג כלב שיתאים לסביבת המגורים שלהם ולאופי דיירי הבית.
אני: אהממ...אני מבינה.. כשאתה מנתח, אתה מרכיב משקפיים?
הוא לא עונה.
אני: כי לדעתי מאוד יפה לך משקפיים.
אין תגובה.
אני: אני ממשיכה-אתה כבר וטרינר ותיק, מה הטיפול הכי מורכב שביצעת בבעל חיים עד היום?
הוא חושב וחושב ולבסוף אומר: כלב שהגיע עם בטן פתוחה עקב תקיפה של חזיר בר, כתוצאה מכך נגרמה קריעה של המעיים ונדרשתי לנתח ולאחות את המעיים.
אני המומה ומזועזעת.
אני: מה המקרה הכי מביך שיצא לך לראות?
הוא: מביך?
אני: כן, בעל חיים שפידח את בעליו.
הוא: בעלים שהגיעו עם טענה שהכלב בלע צעצוע ואני הוצאתי מגופו חוטיני נועז למדי.
אני: מי בדיוק הלקוחות שלך?
הוא: אנשים.
אני: מה המחשבה הכי מוטעת שאנשים חושבים על וטרינרים.
הוא: שהם מרווחים הרבה כסף.
אני: הם לא מרווחים הרבה כסף?
הוא: לא.
אני מבולבלת.
אני: אבל אתמול קניתי חצי זארה, זו היתה טעות?
הוא: כן.
אני: זה מאוד מעציב אותי לשמוע.
הוא: אני מבין.
שתיקה
אני: נמשיך, יש סיכון בעבודה שלך? נשך אותך כלב פעם?
הוא: אומנם נשך אותי פעם פיט בול נשיכה רצינית, (אני לא ידעתי את זה!) אבל את רוב מה שאני חוטף, אני חוטף מחתולים.
אני: מה הדבר בו אתה הכי גאה במקצוע?
הוא: וטרינריה כוללת את כל תחומי הרפואה. רמת הידע המידי הזמין שצריך להיות לוטרינר הוא אדיר. אני יכול להתחיל את היום בבעיה אורטופדית ולעבור לניתוח בטן ולהמשיך בעיקורים וסרוסים ולסיים בדלקות עיניים. זו מהות הרפואה בעיני.
אני: שמתי לב שציינת עיניים, איך אתה מסביר שאף אחד מילדנו לא ירש את עינייך הכחולות?
הוא מסתכל עלי.
אני: בכל זאת, שלושה ילדים וכולם עם עיניים חומות. אני ביקשתי ממך במפורש שתעשה לי ילדים עם עיניים כחולות.
הוא עדיין מסתכל עלי. עם העיניים הכחולות שלו.
אני: האם אתה זמין לטיפולי חירום 24 שעות ביממה?
הוא: כן.
אני: ולא קשה לאישתך שאתה עובד לילות?
הוא: זה המקצוע.
אני: ובכל זאת, ראוי לציין אותה לשבח אתה לא חושב? על זה היא נשארת ומטפלת כל כך יפה בשלושת ילדייך עם העיניים החומות בזמן שאתה מטפל בפיט בולים באמצע הלילה?
הוא: בהחלט.
הראיון מסתיים בנשיקה הוליוודית.


אם יש לכם בעלי חיים (וגם אם לא), אם אתם מעוניינים לקבל עידכונים וטיפים יומיים
באשר לגידול וטיפול,
אתם מוזמנים לעמוד הפייסבוק החדש של המרפאה
ולחבב אותו.
את העמוד כלומר, לא את בעלי.
למרות שאי אפשר לא לחבב אותו.
אבל רק לחבב, כי לאהוב מותר רק לי ולאמא שלו.
אוקיי אני אסיים עכשיו.
רות.
סוף.

3 תגובות:

  1. הרסת אותי!! כל כך מצחיקה :)
    אני בהחלט מחבבת את הדף של בעלך (וגם אותו! כל מי שאוהב בעלי חיים ברמה כזו, אוטומטית חביב עליי :))

    השבמחק
  2. אתם נורא חמודים. וגם לילדיו חומי העיניים מותר לאהוב אותו, לא?

    השבמחק
  3. אתם קסומים, צחקתי אהבתי.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...